ההומואים הנשכחים

נשים הומוסקסואליות - לסביות – עומדות לעיתים קרובות בפני אפליה גדולה יותר מעמיתיהם הגברים. זה נובע הן בשל מגדרן (מינן), ובאותה מידה בשל נטייתן המינית. נשים מרוויחות בממוצע פחות מאשר עמיתיהם הגברים. הן עדיין עומדות בפני מכשולים בבניית קריירה מוצלחת. במדינות רבות עדיין קיים פער רב ומועטות הנשים המכהנות בעמדות ניהול. לעתים קרובות, הן צריכות לנהל את הקריירה והמשפחה שלהן בו זמנית, כאמהות חד הוריות, ללא קבלת התמיכה הנדרשת - כספית או מוסרית - מהחברה.

במשך מאות שנים, נשללה מנשים ההשתתפות בחיים החברתיים והפוליטיים – למשל באוסטריה הן קיבלו זכות הצבעה מלאה רק בשנת 1918. הן נאלצו להישאר יפות ובבית, לשרת את בעליהן, או שהיואחראיות על משק הבית והילדים בלבד. זה עדיין המצב במדינות רבות, שבהן אין לנשים את הזכות לקבוע את גורלן - האבות, האחים, הבעלים והבנים מחליטים עבורן.

בחברה הנשלטת על ידי גברים, לסביות נראות עוד פחות מנשים הטרוסקסואליות. הן מושמצות ומסווגות כבנות נעריות (”tomboys”), והנשיות שלהן נדחית. קיימת דעה קדומה נפוצה כי במציאות הן רוצות להיות גברים, בדיוק כמו שלעיתים קרובות טוענים שהומואים, במציאות, רוצים להיות נשים.